יום שני, 21 בדצמבר 2009

אינה לדין

לא יאמן איך הזמן רץ !
זה לא הספיק להתחיל וכבר נגמר...
שנה וחצי מאחורי,
אני זוכרת את עצמי מתלבטת לאיזה מסלול להירשם,
מחליטה על מסלול טכנולוגיה אך
נגשת ליועץ הלימודים במכללה ומקבלת תשובה (מוזרה) חד משמעית: את לא יכולה להתקבל מכיון שההתמחות שלך לתואר ראשון לא קשורה לטכנולוגיה!
התבאסתי קשות ונרשמתי למנהל חינוכי.
מהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי וביקשתי העברה.
זהו הדבר הכי טוב שעשיתי!!

הלימודים היו לא פשוטים ולא קלים אך מהנים מאוד!
רכשתי המון ידע, מיומנויות למידה בשימוש במחשב, הצצתי לעולם האין סופי של יכולות האינטרנט, ופשוט נהייתי "פריקית מחשבים"!

גילה היקרה!
הרבה למדתי בחיי ולכן פגשתי מורים רבים.
מעטים הם המורים שנשארו בזיכרוני רק אלה שהם באמת באמת מיוחדים....
את אחת מהם. למדתי ממך לא רק "מה", אלא בעיקר "איך".
אני לא מתייחסת כרגע למקצועיות, אלא לאדם שבך.
תמיד חיוך, אוזן קשבת, התייחסות המידית לכל בעיה וקושי, חינניות ויושר ויחד עם זאת כוח בלתי נלאה שדוחף קדימה. אני מודה על ההזדמנות שניתנה לי להכיר אותך!

חברי היקרים, היה לי כיף לבוא כל יום רביעי ללימודים ולהיות חלק מהקבוצה המיוחדת:
קבוצה של אנשים חושבים, מהרהרים ובעיקר איכפתיים ושואפים למעלה.
אני מאחלת לכם הרבה הצלחה, בריאות ושמחה!
בהערכה רבה לכולכם
אינה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה